#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצדוקי?	"יש בזה מח&#x27; תנאים (ס&quot;א ע&quot;ב) והמהר&quot;ם פסק כת&quot;ק דדינו כגוי אבל הרא&quot;ש והרמב&quot;ם פסקו כר&quot;ג דדינו כישראל, וכן פסק המחבר דיכול לבטל רשותו, אמנם חידש הרמב&quot;ם דאפ&quot;ה אינו יכול לערב עמו דהרי הוא אינו מודה בעירוב [שצריך לגמור בלבו שדירתו הוא במקום העירוב (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)] {ונראה דמקורו ממשנה (ל&quot;א ע&quot;ב) לגבי עירובי תחומין}"	סימן שפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צדוקי קא מיירי?	"כתבו הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם הב&quot;י דהכא מיירי אפי&#x27; במחלל שבת בפרהסיא דדינם כתינוק שנשבה דמנהג אבותיהם בידיהם, אכן תמה עליהם השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) דמבואר בגמ&#x27; (ס&quot;ט ע&quot;א) דמיירי בצדוקי דאינו מחלל שבת בפרהסיא אבל כשהוא מחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לכל דבר, וכן מבואר בתוס&#x27; והרא&quot;ש דדוקא צדוקים שאינם מחללים שבת בפרהסיא נחשבים כישראלים, ועל זה כתב הרמב&quot;ם דאפ&quot;ה אינו יכול לערב דאינו מודה בעירוב, והוסיף השעה&quot;צ דכן מסתבר לאסור מחללי שבת בפרהסיא דעדיין יש לחוש שמא ילמדו ממעשיו [והשיג עליו החזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ד) שחז&quot;ל לא גזרו אלא על מי שדינו כגוי], ולמעשה הכריע השעה&quot;צ להחמיר בקראים שהיו בזמנו מחללי שבת בפרהסיא שצריכים שכירות [ואינו רוצה לסמוך על הסברא דמנהג אבותיהם בידיהם], והחזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ד) מיישב תמיהת המ&quot;ב על הב&quot;י דהב&quot;י מיירי בצדוקי בזמנו דהיה מנהג אבותיהם בידיהם ואפי&#x27; כשהם מחללים שבת בפרהסיא דיניהם כישראל [וכפשוטו היינו רק לגבי ביטול אבל עדיין אינם מודים בעירוב ואינם יכולים לערב, אבל חידש החזו&quot;א דהם כישראלים גמורים ומותרים אפי&#x27; לערב], אבל הרמב&quot;ם מיירי בצדוקי שבזמן הגמ&#x27; דלא היה מעשה אבותיהם בידיהם וזהו דוקא כשאינו מחלל שבת בפרהסיא ובהם אמרינן דיכולים לבטל אבל לא מערבין"	סימן שפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל הסוג צדוקים שיכול לבטל אבל אינו יכול לערב?	"אפי&#x27; מי שמודה בתורה שבע&quot;פ אלא שאינו מודה במצות עירוב אינו יכול ליתן חלק בעירוב (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן שפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכותי?	גזרו עליהם שיהיו כגוים גמורים וצריכים שכירות	סימן שפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך שוה פרוטה?	"כל ישראל שיש עליו דין גוי לגבי שכירות בשבת, לפי הקרבן נתנאל (פ&quot;ו אות כ&#x27;) ותוספת שבת (ס&quot;ק ד&#x27;) סגי בפחות משוה פרוטה ולפי הגאו&quot;י (ס&quot;ט ע&quot;א) צריך פרוטה {והפשטות הוא שעשהו כגוי לכל דבר}"	סימן שפה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעובד ע&quot;ז?	"אפי&#x27; אם עובד ע&quot;ז בצינעא דינו כגוי וצריך שכירות (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וה&quot;ה במי שעובר על רוב מצות (פמ&quot;ג יו&quot;ד סי&#x27; ב&#x27;)"	סימן שפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעובר עבירה להכעיס?	"כל העובר עבירה להכעיס אפי&#x27; בצינעא דינו כגוי וצריך שכירות (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אפי&#x27; פעם אחת (חזו&quot;א יו&quot;ד סי&#x27; ב&#x27; ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן שפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במחללי שבת 1) בפרהסיא 2) בצינעא?	"1) הוא עון גדול ונעשה כמומר לכל התורה [וביאר רש&quot;י (חולין ה&#x27; ע&quot;א) דהמחלל שבת כופר במעשיו ומעיד שקר שלא שבת הקב&quot;ה במעשה בראשית, וביאר האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ג) דשמירת שבת הוא בעצם עדות שהקב&quot;ה ברא העולם, ואם הוא מחלל שבת אפשר לפרש מעשיו דעשה כן מחמת תאות ממון וכדומה אבל כשהוא בפרהסיא הוי כדברים שבלב {ולפי&quot;ז הוא דוקא בחילול שבת ולא בחילול יוה&quot;כ ויו&quot;ט, וע&quot;ע בכה&quot;ח (ס&quot;ק ט&#x27;)}], ואפי&#x27; אם רק עובר על איסור דרבנן (תוס&#x27;, שו&quot;ע) [והתפארת ישראל מחמיר אפי&#x27; באיסור מוקצה, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)], וצריך שכירות [ולגבי שאר ענינים יש מח&#x27; הפוסקים אם דינו כגוי כשהוא עובר על איסורי דרבנן בפרהסיא, עי&#x27; יו&quot;ד סי&#x27; ב&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)] 2) אפי&#x27; אם עבר על איסורי דאורייתא דינו כישראל ויכול לבטל רשותו, וה&quot;נ אם אינו מודה בעירוב אינו יכול לערב (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)"	סימן שפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כמחלל שבת בפרהסיא?	"אם חילל שבת בפני עשרה ישראלים [והמחלל בכלל העשרה (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;א), ולגבי נשים הכה&quot;ח (יו&quot;ד סי&#x27; ב&#x27; ס&quot;ק מ&quot;ט) ס&quot;ל דאינם מצטרפין ושו&quot;ת רב פעלים (ח&quot;ב או&quot;ח סי&#x27; ס&quot;ב) ס&quot;ל דמצטרפין (ר&#x27; גראוס פ&quot;ו הע&#x27; ס&#x27;)] או שידע שיתפרסם ביניהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ואם מתבייש לעשות זה בפני אדם גדול מבואר בגמ&#x27; (ס&quot;ט ע&quot;א) דנחשב בצינעא (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [ומשמע אפי&#x27; במחלל שבת באיסורי דאורייתא, ודלא כדרכי תשובה (יו&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ט ס&quot;ק ל&quot;ד) (מ&quot;ב דרשו)], ואומר מותר נמי מסתבר שאין זה בכלל מומר (ביה&quot;ל ד&quot;ה או) {ונראה דמיירי אפי&#x27; כשאינו שומע לו כשמודיעו שדבר זה אסור דהרי כבר נקבע בדעתו שדבר זה מותר, ומה שהביא הביה&quot;ל ראיה מתוס&#x27; והוסיף דאפשר דגם הוא שיטת רש&quot;י נראה לר&quot;י באק להיפך דהוא מפורש ברש&quot;י ואפשר דאף תוס&#x27; מודים לזה}"	סימן שפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חילל שבת פעם אחת?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מתוס&#x27; (ס&quot;ט ע&quot;א) ועוד ראשונים דהוי כמומר לחלל שבת, אבל מרש&quot;י משמע דאינו מומר, והט&quot;ז (יו&quot;ד סי&#x27; י&quot;א) מחמיר כתוס&#x27; והש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; ב&#x27;) מקיל כרש&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), והשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; שפ&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) סותם להחמיר, והחזו&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; ב&#x27; ס&quot;ק ט&quot;ז) מקיל "	סימן שפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראל יחידי ומומר לחלל שבת דרים בחצר אחת?	"כתב רע&quot;א בשם האבן העוזר דלא אמרינן דדינו כגוי להקל אלא צריך לעשות ביטול [דביטול מהני דכל האיסור בא מחמת הדין ישראל], אכן הקרבן נתנאל (פ&quot;ו אות מ&#x27;) הביא רבינו ירוחם (ח&quot;א נתיב י&quot;ב חט&quot;ז) דמקיל דא&quot;צ לעשות ביטול, וכ&quot;כ דברי מלכיאל (ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ח), והחזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) נמי מקיל {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שפ&quot;ב סע&#x27; ג&#x27;) דביחיד אצל גוי אמרינן לא פלוג אפי&#x27; כשיכול ללמוד ממעשיו והוי שכיח}"	סימן שפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשכירו ולקיטו?	"כל מי שיש עליו דין גוי וצריך לשכור ממנו פשוט דיכול לשכור משכירו ולקיטו (דברי מלכיאל ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ח, חזו&quot;א סי&#x27; פ&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ג) [אכן, לפי רע&quot;א דמחמיר במומר דאוסר אפי&#x27; יחידי י&quot;ל דמחמיר נמי לגבי שו&quot;ל (מ&quot;ב דרשו בשם מהר&quot;ם בריסק ח&quot;א סי&#x27; קי&quot;ט)], אמנם במי שיש עליו דין ישראל אבל אינו מודה בעירוב מבואר לעיל במ&quot;ב (סי&#x27; ש&quot;פ סע&#x27; ג&#x27;) דיכול לשכור ממנו בימות החול אבל מבואר דאין לישראל קולא דשכירו ולקיטו (תוס&#x27; ע&#x27; ע&quot;ב, ב&quot;י סי&#x27; שפ&quot;ב בשם הרשב&quot;א, מ&quot;ב סי&#x27; שפ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), וא&quot;כ אם יש בעיר מחללי שבת בצינעא או תינוקות שנשבו דלפי המ&quot;ב ופשטות המחבר אינם יכולים לערב אין עצה אלא לשכור מכל אחד ואחד בפנ&quot;ע [אולם לפי החזו&quot;א תינוקות שנשבו בכלל העירוב, ומחללי שבת בצינעא אינם שכיחי בזה&quot;ז], וצ&quot;ע"	סימן שפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל תינוק שנשבה?	"כתב החזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ד) דאם השתדלו עמו והוא ממאן לשוב ביסוד אין זה תינוק שנשבה אבל צריך לדון כל איש ואיש בפנ&quot;ע שתלוי איך נתגדל"	סימן שפה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראל שהמיר דתו ויש לו פתח לשכונת הגוים?	"כתב הרשב&quot;א דכופין על מדת סדום ודוחין אותו לשכונת גוים כל זמן שיש לו פתח ד&#x27; על ד&#x27; כדי שלא יאסור על חצר ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27; - י&quot;א) [והחזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;א) מסתפק אם דוחין אותו לבקעה או לקרפף יותר מבית סאתים דומיא דגוי וכמ&quot;ש בגמ&#x27; (ס&quot;ז ע&quot;ב)]"	סימן שפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו פתח לשכונת הגוים?	"אוסר על בני החצר עד שישכירו ממנו [וכתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) דבזה&quot;ז ששוכרים הרשות לכל העיר גם הוא בכלל השכירות {וצ&quot;ע, דבזמן שעשו השכירות היה ישראל כשר, ואפשר דמיירי דוקא כשעשו השכירות אח&quot;כ, ועי&#x27; בבאה&quot;ט (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם הגינת ורדים דמהני השכירות על הבתים יחידים של ישראל, וצ&quot;ע דאין להם שכירו ולקיטו, ואפשר דס&quot;ל דגזבר המלך מהני משום דאפשר לסלוקי וא&quot;כ כולם כאורחים אלא שצריך השכירות דליכא קבוע וכמ&quot;ש לעיל (ס&quot;ס ש&quot;ע)}]"	סימן שפה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם עירבו לשנה, מה הדין אם המיר דתו באמצע השנה 1) ולא פתחו ביתו לגוים 2) ופתחו ביתו לגוים?	"1) אם המיר דתו בחול אוסר עליהם, ואם המיר דתו בשבת אינו אוסר עליהם באותה שבת דאמרינן הואיל והותרה הותרה דלא היה עומד להמיר (מחה&quot;ש, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) 2) כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) דאם פתח בחול חוזר להיתרא הראשון אבל אם פתח בשבת כבר בטל העירוב וצריך לעשות שכירות, ולכאורה צ&quot;ע דאמרינן לעיל (סי&#x27; שע&quot;ד סע&#x27; א&#x27;) דפתח שאינו עומד לסתום אם חוזר ופותחו בשבת חוזר להיתרא הראשון, וכ&quot;כ הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ז) והנתיבות שבת (פל&quot;ו הע&#x27; ק&quot;ב) [והכה&quot;ח הביא דאם עבר שבת אחת אחר שהמיר ואח&quot;כ פתח אינו חוזר להיתרא הראשון, וצ&quot;ע דמאי שנא מפתח שנסתם לכמה שבתות ואח&quot;כ נפתח בשבת דחוזר להיתרא הראשון] {והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מציין לסי&#x27; שפ&quot;ג, ומשמע דרוצה לאסור כי היכי דגוי שבא באמצע השבת דלא מהני כשמת אח&quot;כ, וי&quot;ל דהמג&quot;א ס&quot;ל דישראל שהמיר דתו בשבת היה עומד לכך מערב שבת, אבל א&quot;כ אפי&#x27; כשהמיר דתו באמצע השבת אוסר, ודלא כהאחרונים הנ&quot;ל דאמרו הואיל והותרה הותרה, ולהלכה נראה דהכל תלוי במציאות אם ישראל זה היה עומד לכך מערב שבת}"	סימן שפה סעיף ד		
